פריסת קלף יחיד - קלפי סגולה

צבי Deer

סגולות הצבי הן אהבה, חמלה, רוך ועדינות.

האגדה מספרת שיום אחד שמעה הצבייה את הרוח הגדולה קוראת אליה מפסגת ההר המקודש. מיד היא החלה לנוע במעלה השביל. היא לא ידעה ששד נורא שומר על השביל למקום המצאה של הרוח הגדולה.
השד ניסה למנוע מהיצורים קשר עם הרוח הגדולה. הוא רצה שכל היצורים של הרוח הגדולה יחשבו שהרוח הגדולה לא רוצה שיפריעו לה.
זה נתן לשד תחושה של כוח, הוא הרגיש חזק בכך שהיה מסוגל לגרום לכל היצורים לפחד ממנו.
הצבייה יצאה אל הדרך, וכאשר הגיעה אל השד, לא נבהלה ממנו בכלל. זה בהחלט היה מוזר, בגלל שהשד סוג של מפלצת כל כך מכוערת. השד נשף אש ועשן ועשה קולות מגעילים על מנת להפחיד את הצבייה. ברור שכל יצור אחר היה בורח או מת במקום מפחד. אבל לא הצבייה. היא פנתה אל השד ואמרה לו בעדינות, " תן לי בבקשה לעבור. אני בדרכי לראות את הרוח הגדולה". כשהביטה בשד, היו עיניה של הצבייה מלאות אהבה וחמלה. השד הופתע מחוסר הפחד של הצבייה. לא משנה כמה הוא ניסה, הוא לא הצליח להפחיד אותה.
לאט לאט, האהבה שלה חדרה אל תוך הקשיחות, ואל ליבו המכוער, מרוב שניסה להפעיל אימה ופחד, ליבו הקשה כאבן החל נמס וגופו התכווץ לגודל של אגוז.
האהבה, החמלה, העדינות והרוך גרמו להתכת השד. הודות לרוך ולאכפתיות של הצבייה, השביל נפתח לכל ילדיה של הרוח הגדולה והדרך אל ההר המקודש נפתחה עבור כולם, מבלי שיצטרכו לחוש מאוימים בגלל שדים ומכשולים של פחד בדרכם.

הצבי מלמד לאהוב את המואר והחשוך כאחד, לא לנסות לשנות אחרים, אלא לאהוב אותם כפי שהם. הצבי משתמש בעדינות וברוך ככוח מרפא ומגיע אל מטרתו באמצעות הרגש והרכות שחודרים ללבבות. הצבי לא מוותר על דבר, הוא פועל ברכות ובאומץ בכדי להשיג את מטרותיו. בטבע, הצבי נודד ומסתגל לאזורי מחייה שונים. חוש הריח של הצבאים מפותח ביותר והם גם מבחינים בתנועה ממרחק של קילומטר ויותר. חושיו החדים מאד ומעידים על יכולת הבחנה וקליטת דברים שאינם נאמרים באופן ישיר וברור. הצבי מהיר, יש לו יכולת ניתור גבוהה ומקשרים את הצבי לזריזות, קלות רגליים, יכולת הישרדות וגם ליופי וחינניות.

הצבי מדריך לנהוג ברכות. לא לכפות, לבקר או לשפוט, אלא לבטא אהבה. הוא יכול ללמד אהבה ללא תנאי. כדאי לנהוג ברכות ועדינות בכל סיטואציה ככלי לפתרון מצבים. הצבי מעיד על תום ועדינות ועל משיכה להרפתקאות חדשות, המגיעות מתוך החיבור לחמלה ולאהבה.